|
אני רחוק שוב מהבית
חבוש מגבעת של אבי
הסרטים שחור-לבן כל
אחרת לא נבין
ואת בתוך הג'ינס שלך בסרט
בחיים אולי
ולבמאי יש את כולם
הוא כמו האלוקים.
בודדת את רוקדת
שולטת בצעדייך
לפתע את מועדת
אני ניגש אלייך
אני לא מתייאש כשהתזמורת
מפסיקה
סוגרים פה בחמש
אז יש לנו דקה
כשאת נצמדת אל כתפי
מטוס של קרב ממריא
הרבה דברים קורים
כשאת לוחשת לעברי:
בוא ונרקוד נשכח
נרקוד ביחד
בוא ונרקוד נשכח.
בוא ונרקוד נשכח נרקוד
ביחד,
בוא ונרקוד נשכח.
אני רחוק שוב מהבית אני שוב
במיעוט
את בתמונה מווידיאו רך
אני מהמציאות
ואת בתוך הג'ינס שלך רוקדת
כמו מרים, אולי
כחול כחול הג'ינס שלך
עינייך זולגות ים.
המצלמה ננעלת
והצלם גונח
הוא יעשה לך ילד
אחר כך יתפכח
אני לא מתייאש כשהתזמורת
מפסיקה
סוגרים פה בחמש
אז יש לנו דקה
כשאת נצמדת אל כתפי
מטוס של קרב ממריא
הרבה דברים קורים
ברי: כשאת לוחשת לי
בוא ונרקוד נשכח
נרקוד ביחד
בוא ונרקוד נשכח.
בוא ונרקוד נשכח נרקוד
ביחד,
בוא ונרקוד נשכח.
אני רחוק שוב מהבית
לוגם קפה הפוך
בספר שאני קורא
גם ג'ורג' זרוק דפוק
ולך יש את הג'ינס שלך
אך מה יש מתחתיו יש מה?
בחדר יש לך אף אחד
אולי נלך אליו.
בודדת את נודדת
בלי להקה בלי עדר
כמוני מפחדת להזדקן לבד
בחדר
אני לא מתייאש כשהתזמורת
מפסיקה
בחמש סוגרים פה
אז יש לנו דקה
כשאת נצמדת אל כתפי
מטוס של קרב ממריא
הרבה דברים קורים
כשאת לוחשת לעברי:
בוא ונרקוד נשכח
נרקוד ביחד
בוא ונרקוד נשכח.
בוא ונרקוד נשכח נרקוד
ביחד,
בוא ונרקוד נשכח.
אני קרוב שוב אל הבית
משמאל מטע זיתים
במאי מארץ רחוקה
עושה ממך סרטים
את תרקדי בג'ינס שלך
אני על הבמה אלמד
אף אחד עוד לא ניצח
בשום מלחמה.
בואי ונרקוד נשכח
|
