בדרך אל האושר

בדרך אל האושר/דני רובס
 

לא הם לא צעירים, הם ביחד כבר המון
היא איבדה את האור, הוא איבד את הדמיון
לפעמים במטבח דרך כוס קפה
היא חושבת שהוא עדיין די יפה
הוא נזכר איך נגעה בו בלילה הראשון
בעיניה זורח מבט אחר, הוא כמעט אומר לה, אבל מוותר
היא עדיין חידה, היא אולי הפתרון
ובחלון, כמעט עולה הבוקר, כל כך הרבה בדידות 
יש בעולם וביניהם רק התקווה תעיר אותם בחושך
הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם 
אם השער נפתח בדרך אל האושר
במקום אחר מחלקים דירה צנועה
הוא בחור פשוט, היא היתה כבר נשואה
לפעמים כשהוא ער וגופו דרוך,
הוא שומע אותה בחדר הסמוך
היא רוצה אותו, היא במיטתה כלואה
בעיניה זורח מבט כחול, 
הוא רוצה לחבק אותה ולא יכול
הם קרובים כל כך במרחק של נגיעה
ובחלון, כמעט עולה הבוקר, 
כל כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם
רק התקווה תאיר אותם בחושך
הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם 
אם השער נפתח, בדרך אל האושר
כי אני מאמין שהשער לא סגור
גם אני לא פשוט וקשה איתי לגור
גם אני לפעמים לא מעז לומר
ובוער מכל מה שבתוכי נשאר
ובמקום לחשוף גם אני עובר על יד
אבל אז בעינייך יש אור חדש
וכמו בכישוף שוב אני נכבש
את יודעת אותי את קוראת אותי מייד
אז בחלון כמעט עולה הבוקר
כל כך הרבה בדידות יש בעולם ובתוכי
רק התקווה תאיר אותי בחושך
אני רואה, אני שומע חריקה של שער נפתח
בדרך אל האושר