|
אופטיקאי מדופלם |
|
|
|
גם אופטיקאי מדופלם |
|
|
|
הולך בקיץ אל הים |
|
|
|
אבל בחורף קר |
|
|
|
הים כל כך אכזר |
|
|
|
|
|
כן כן החורף מתסכל |
|
|
|
אין שמש גשם יש רק צל |
|
|
|
אולי נפלה טעות |
|
|
|
קשיים בחקלאות |
|
|
|
טעות? |
|
|
|
|
|
|
|
רוצה לכבוש את העולם |
|
|
|
רוצה לברוח כמו כולם |
|
|
|
לרומא או מרוקו |
|
|
|
אולי לטוקיו גם |
|
|
|
|
|
|
|
אני ממשיך לחיות סתם כך |
|
|
|
והעולם תמיד נראה יפה כל
- כך! |
|
|
|
אז למה זה כדאי |
|
|
|
מספיק עם זה ודי. |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
עתיד מתוק |
|
|
|
|
|
כולם כולם נוסעים רחוק
רחוק |
|
מחפשים עתיד מתוק |
|
ורק אני בבוקר קם |
|
בקו חמש נוסע אל הים |
|
|
|
האוטובוס מלא עשן |
|
שתי זקנות וכרטיסן |
|
אחד כתב על קיר בטון |
|
איפה המדינה ואיפה החזון |
|
איפה המדינה ואיפה הבטון |
|
|
|
הציפורים שרות לי בוקר
טוב |
|
אולי אני יכול לעוף איתן
רחוק רחוק |
|
לעוף ולא ליפול |
|
|
|
כולם נוסעים רחוק נוסעים |
|
מחפשים ומנסים |
|
טוב אולי אני מגזים |
|
בפ בפ שובפ... |
|
|
|
הציפורים שרות לי בוקר
טוב |
|
אולי אני יכול לעוף איתן
רחוק רחוק |
|
לעוף ולא ליפולת אי אי
יה יה... |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
אנה |
|
|
|
למה כולם את אנה עוזבים |
|
|
|
למה לאנה כולם נעלמים |
|
|
|
אנה לא, לא מציאותית |
|
|
|
|
|
|
|
אנה גומרת ברבע שעה |
|
|
|
יחסים שצריכים להספיק
בשנה |
|
|
|
אנה שוב, שוב בודדה |
|
|
|
|
|
|
|
אנה מוכשרת המון
פוטנציאל |
|
|
|
פעם היא תצליח אם ירצה
הגורל |
|
|
|
אנה לא גומרת, אנה מאחרת |
|
|
|
למקום שאי אפשר אחרת |
|
|
|
|
|
|
|
אנה אומרת קשה לי לגדול |
|
|
|
אנה שואלת למה לסבול |
|
|
|
אנה לא, לא מבינה |
|
|
|
|
|
|
|
אנה חשבה שמותר לה לבחור |
|
|
|
וכך מן הסתם נשארה מאחור |
|
|
|
אנה פתאום נבהלה |
|
|
|
|
|
|
|
אנה מוכשרת המון
פוטנציאל |
|
|
|
פעם היא תצליח אם ירצה
הגורל |
|
|
|
אנה לא גומרת, אנה מאחרת |
|
|
|
למקום שאי אפשר אחרת |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
בלדה לסוכן כפול |
|
|
|
הוא הגיע אל הארץ בדרכים
עקלקלות |
|
הוא היה סוכן חשאי לא
רצה להתגלות |
|
הוא נהג להתאכסן במלונות
מפוארים |
|
הוא תמיד היה קיים על
חשבונם של אחרים |
|
|
|
הוא נלחם במוסלמים
והסתתר באיסטנבול |
|
הוא התעה את הרוסים הוא
היה סוכן כפול |
|
בספינה של עבדים אל ארץ
כנען הוא חתר |
|
התורכים שלטו בארץ
למצרים הוא חזר |
|
|
|
הוא רכב לפלשטינה |
|
על גמל דו דבשתי |
|
הוא הגיע לראש פינה |
|
במסווה של שייך תורכי |
|
|
|
תוך שלושה ימים וחצי הוא
נפגש עם הסולטן |
|
הוא לקח אותו בטכסי ורצח
אותו בגן |
|
|
|
הוא הצית בתים בלילה
התורכים סבלו ביום |
|
הם קראו לו אפס אפס יוסף
יוסף האיום |
|
|
|
הוא רכב לפלשתינה |
|
על חמור תלת מימדי |
|
הוא הגיע לראש פינה |
|
במסווה של גזר גמדי |
|
|
|
ואשתו אמרה לו יוסף |
|
תשנה את הגישה |
|
הוא אמר לה תהיי בשקט |
|
והחליף את האישה |
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
רכבת לילה |
|
|
|
|
|
אני כל כך עצוב לי ושמש
על העיר |
|
ודיזנגוף נראה לי כמו
רכבת לילה לקהיר |
|
בין כל הצלילים מחפש
סימן |
|
יושב בצד הדרך |
|
יושב ליד הזמן |
|
|
|
בחדר הסגור בדידות מקיר
לקיר |
|
ואם אצא החוצה המצב רק
יחמיר |
|
אז אני שומע צליל מאוד
מוכר |
|
מגיע מלמטה רחוק מהכיכר |
|
|
|
או... או |
|
|
|
בתוך תוכי קודח |
|
אני יוצא לעיר |
|
עולה על הרכבת |
|
רכבת לילה לקהיר |
|
|
|
היה היא אנוואה |
|
|
|
או או.. |
|
|
|
גילה גילה פוצ'ה פודי |
|
|
|
או או.. |
|
|
|
גילה גילה צ'יקה קארנה |
|
|
|
|
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
|
|
|
|
שלח לי מלאך |
|
|
|
|
|
שלח לי מלאך |
|
שיקח, שיקח אותי ללב |
|
שאוהב ומחכה לי |
|
ורוצה בי כל הזמן |
|
|
|
שלח לי מלאך |
|
שאותי ואותך הוא לא יקח |
|
למקום שאין בו |
|
מה שיש פה כל הזמן |
|
|
|
ולפעמים הכל נראה אותו
דבר |
|
ולפעמים, פתאום, יש רגע
מאושר |
|
|
|
שלח לי מלאך |
|
שישמח וידליק פה את האור |
|
וישמור על מה שיש לשמור
פה |
|
כל הזמן |
|
|
|
סתם הזיות זה גן חיות |
|
אריות ונמרים ואחרים |
|
מנסים למצוא מקום לחיות
בו |
|
כל הזמן |
|
|
|
כן לפעמים הכל נראה אותו
דבר |
|
ולפעמים, פתאום, יש רגע |
|
לרשימת השירים |
|
אהובתי |
|
|
|
|
|
|
|
אהובתי, חיפשתי כבר בכל
הירידים |
|
|
|
אהובתי, שאלתי כבר את כל
הנוודים |
|
|
|
שעוברים ורואים דרך כל
הנשמות |
|
|
|
זה קשה, הם אומרים,
לכולם פנים דומות |
|
|
|
|
|
|
|
עבר עוד חורף |
|
|
|
מי יודע את אולי שונה |
|
|
|
מתעייף |
|
|
|
מאבד כבר את האמונה |
|
|
|
אנשים מצביעים – הוא לבד
היא נעלמה |
|
|
|
ואני כמו שוטה שוב קורא
בשמה, שוב קורא בשמה |
|
|
|
|
|
|
|
לא, לא אל תדאגי |
|
|
|
מחכה, איפה שתהיי |
|
|
|
את, לקחת את נשמתי |
|
|
|
את תמיד, תמיד תהיי
איתי. |
|
|
|
|
|
|
|
אהובתי, חיפשתי כבר בכל
הירידים |
|
|
|
אהובתי, שאלתי כבר את כל
הנוודים |
|
|
|
שעוברים ורואים דרך כל
הנשמות |
|
|
|
שבאות והולכות |
|
|
|
וכשהן חוזרות הן תמיד
בוכות |
|
|
|
|
|
|
|
לא, לא אל תדאגי |
|
|
|
מחכה, איפה שתהיי |
|
|
|
את, לקחת את נשמתי |
|
|
|
את תמיד, תמיד תהיי
איתי. |
|
|
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ברחובות שלנו |
|
|
|
ברחובות שלנו |
|
יש קסם מיוחד |
|
זה לא מפריע |
|
רק אם אתה לבד |
|
כשאתה לבד |
|
הכל נראה גדול |
|
הכוכבים למעלה |
|
לא רוצים ליפול |
|
|
|
האנשים הרגילים |
|
לישון בשקט הם הולכים |
|
חתולים מיללים |
|
ילדים לא נרדמים |
|
ברחובות שלנו |
|
הכל כבר התרוקן |
|
זה לא מפריע |
|
רק אם אתה זקן |
|
|
|
קם מתוך שינה |
|
מביט בלבנה ששרה |
|
שיר קינה |
|
אווו... |
|
|
|
כל כך הרבה תמונות |
|
חולפות במהירות |
|
אתה רוצה לחיות |
|
אתה רוצה למות |
|
כשאתה לבד |
|
זקוק לאהבה |
|
אתה פתאום מרגיש |
|
עוד יש לך תקוה |
|
|
|
קם מתוך שינה |
|
מביט בלבנה ששרה |
|
שיר קינה |
|
אווו... |
|
|
|
ברחובות שלנו |
|
יש קסם מיוחד |
|
זה לא מפריע |
|
רק אם אתה לבד |
|
ברגעים המעטים |
|
הכל קורה מהר |
|
אתה פתאום מרגיש |
|
כמו מישהו אחר |
|
כמו מישהו אחר |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
כל יום אני בולש |
|
|
|
|
|
כל יום אני בולש |
|
אחרי אשתי מה יש? |
|
כי אין עשן בלי אש |
|
מה את מתלהבת? לאן את
מוליכה? |
|
|
|
קולה אלי לוחש |
|
"אתה כל כך טיפש |
|
ממה אתה חושש |
|
כי רק אותך אוהבת, אוהבת
רק אותך" |
|
איי איי איי |
|
|
|
תמיד שואלת מה נשמע, |
|
סוחפת בקסמה |
|
את ראשי המאולתר |
|
אז מה יהיה מחר? |
|
|
|
)מה יש לך?( |
|
אשתי במעקב, |
|
)איפה אתה?( |
|
אני עובר ושב. |
|
)מה תעשה?( |
|
אולי אלך לשכב? |
|
מה את מתגנבת? לאן את
מובילה? |
|
|
|
)מה יש לך?( |
|
כל יום אני בולש |
|
)ואישתך?( |
|
אחרי אשתי מה יש? |
|
)למה עשן?( |
|
כי אין עשן בלי אש, |
|
דמעה קטנה זולגת |
|
שוטפת את לחיה. יה יה יה |
|
|
|
אותה אליי אני אוסף |
|
ידה על הכתף |
|
מחזיקה בחוזקה |
|
אני אוהב איתך לשבת
בחיקך להיזכר |
|
את אומרת "איך, איך
השנים עוברות מהר" |
|
|
|
כן השנים עברו מהר |
|
אצלנו בחצר |
|
במיטה אני זוכר |
|
לאט כבה הנר |
|
|
|
ניסתה בנפש ובלב |
|
סבלה את הכאב |
|
מחזיקה בחוזקה |
|
אני אוהב אותה |
|
|
|
בלילות אני חושב |
|
ליד קברה שוכב |
|
תחת עץ הדובדבן |
|
שנים נושבות לאן. |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
שלומנזה |
|
|
|
|
|
|
|
הגשם שוב התחיל לרדת |
|
דמעות גדולות כך זה נראה |
|
מסע ארוך ואת צועדת |
|
בדרך שאני טועה |
|
|
|
עם הלילה נכנס אל תוך
חייך |
|
אורח מדרכים משונות |
|
זה הצל או האור שמסתיר
את עינייך |
|
הגדולות, המוזרות |
|
|
|
את מתרחקת לאט |
|
את משאירה אותי |
|
לא אל תלכי תני מעט |
|
את לא אומרת כלום |
|
|
|
אף פעם לא נוכל לדעת |
|
מה הפסדנו, מה נפסיד |
|
אני שותק את לא שומעת |
|
בחושך אין מה להגיד |
|
|
|
את מתרחקת לאט |
|
את משאירה אותי |
|
לא אל תלכי תני מעט |
|
את לא אומרת כלום |
|
|
|
כוכב נופל ואור ירח |
|
מעל לרחוב השלמונזה |
|
יופייך פרוע וזורח |
|
בלילה מיוחד כזה |
|
|
|
את מתרחקת לאט |
|
את משאירה אותי |
|
לא אל תלכי תני מעט |
|
את לא אומרת כלום |
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
|
|
|
|
רני בפריז |
|
|
|
דורי בניו יורק הוא טס
לשם בצ'ארטר |
|
|
|
הוא נסע מזמן לפגוש את
הנשיא |
|
|
|
לרני בפריז נתפס שלשום
הסטרטר |
|
|
|
כשניסה לדרוס את אליהו
הנביא |
|
|
|
|
|
|
|
דורי מתקן סירות
בטיחואנה |
|
|
|
רני מנסה לשבור לו איזה
שיא |
|
|
|
זיכרונות קשים מיוסף וגם
אנה |
|
|
|
דורי מסתדר ורני
OH MERCY |
|
|
|
|
|
|
|
והים סוער הרוח מנשבת |
|
|
|
מנגנים הרבה שרים במקהלה |
|
|
|
יובל מאחר בגלל הילד |
|
|
|
מנגנים הרבה שרים במקהלה |
|
|
|
|
|
|
|
בנוחות הפכה לשיכחון
מרגיע |
|
|
|
דורי כבר אזרח אבל עדיין
זר |
|
|
|
רני כבר שכח את כל מה
שהבטיח |
|
|
|
ואנחנו כאן נראה לכם
מוזר? |
|
|
|
|
|
|
|
והים סוער הרוח מנשבת |
|
|
|
מנגנים הרבה שרים במקהלה
|
|
|
|
יובל מאחר בגלל הילד |
|
|
|
מנגנים הרבה שרים במקהלה |
|
|
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
היא התווכחה איתו שעות
|
|
כמעט היתה על סף דמעות |
|
הכל קרה כל כך מהר
הרגישה צורך לספר |
|
ישבו הם שניים בסלון |
|
הסיט לאט את הוילון
|
|
מיד כיבה גם את האור |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בדרך אל הים |
|
|
|
בכל אחד יש איזה מן
סימפטום |
|
שלא בולט באופן ממשי |
|
וגם אני בתוך עצמי פתאום |
|
מקשיב למסתרי קולות נפשי |
|
|
|
בכל אחד יש מטורף חבוי |
|
שמתגלה ולעיתים נחבט |
|
בעולם שלך אני שבוי |
|
בעולם שלי למי איכפת.... |
|
|
|
רק אני ואנוכי נורמלי
מכולם |
|
בתחבורה הציבורית נוסע
אל הים |
|
רק אני ואנוכי נורמלי
מכולם |
|
אני שוכח את עצמי בדרך
אל הים |
|
|
|
כולם אומרים מחר יבוא
שלום |
|
אבל עלינו כבר הקיץ הקץ |
|
ועד שיפתחו את השסתום |
|
אני יורד לים להתרחץ |
|
|
|
עכשיו אני בגובה פני הים |
|
רואה אותך בכל מיני
גדלים |
|
ומשתומם היכן היו כולם |
|
כשאלוהים המציא את
הכללים |
|
|
|
ורק אני ואנוכי.. |
|
|
|
פתאום מיציתי את עצמי |
|
חיפשתי השראה
|
|
כל כך הופתעת לראות אותי |
|
מביט בי במראה |
|
חזרתי מהים עברתי בסביבה |
|
רק רציתי להגיד שהיית
אלי טובה |
|
|
|
ורק אני ואנוכי... |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
"מי יודע מדוע ולמה לובשת
הזברה פיג'מה" |
|
|
|
|
|
|
|
מי יודע מדוע ולמה לובשת
הזברה פיג'מה? |
|
כי בבוקר יום א' הזברה
קמה פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
לבשה מן הסתם מכנסיים
וחולצה |
|
|
|
אך מיד היא הרגישה שאין
היא מרוצה מיהרה ולבשה פיג'מה |
|
|
|
|
|
|
|
בבוקר יום ב' הזברה קמה
פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
לבשה בשמחה את בגדי
ההתעמלות |
|
|
|
אך אוי דווקא בחלה
בעצלות מיהרה ולבשה פיג'מה |
|
|
|
|
|
|
|
בבוקר יום ג' הזברה קמה
פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
טרחה וטרחה ומדדה לה
סרבל |
|
|
|
אך היה זה בגד חם
ומסורבל מיהרה ולבשה פיג'מה |
|
|
|
|
|
|
|
בבוקר יום ד' הזברה קמה
פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
לבשה בשמחה בגד ים אך
אוי ואבוי היא קיבלה מחלת ים |
|
|
|
מיהרה ולבשה פיג'מה |
|
|
|
|
|
|
|
בבוקר יום ה' הזברה קמה
פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
עמדה ומדדה לה שמלת
מלמללה |
|
|
|
אך מיד ובטרם בטרם
התרגלה לה מיהרה ולבשה פיג'מה |
|
|
|
|
|
|
|
בערב שבת הזברה קמה אך
בטרם פשטה את הפיג'מה |
|
|
|
ישבה וחשבה אם כדאי ליום
אחד בלבד לטרוח וללבוש את שמלת השבת |
|
|
|
|
|
|
|
ישבה וחשבה וחשבה וחשבה
וחשבה עד מוצאי שבת |
|
|
|
ומאז מי שלא שואל מדוע
ולמה לובשת הזברה פיג'מה |
|
לרשימת
השירים |
|
אז למה לי פוליטיקה עכשיו |
|
|
|
|
|
אלפי שכירים של חרב
מתכנסים בתוך מסגד |
|
|
|
הם מדברים עליי אך לא
איתי |
|
|
|
ודוד של השכן שלי קיבל
את הסמג"ד |
|
|
|
סיפרה אישתו של בן של
אחותי |
|
|
|
אהה אחותי, אהה אחותי |
|
|
|
|
|
|
|
שמיר ופטרוזיליה נפגשים
באפילה |
|
|
|
לפתור את המצב הנוכחי |
|
|
|
ובניו-יורק המציאו זן
חדש של מחלה |
|
|
|
ואיש אחד טוען שהוא אחי |
|
|
|
אהה אחי, אהה אחי |
|
|
|
|
|
|
|
שיקרתי שאמרתי שהכל כל
כך נפלא |
|
|
|
כי שום דבר בעצם לא היה
נכון |
|
|
|
גם הכדור שלנו שהפך
למרובע |
|
|
|
שכח שהוא עגול
|
|
|
|
עסקי הרוקנרול.. |
|
|
|
|
|
|
|
בסן פרנסיסקו הגשרים
זקוקים להחלמה |
|
|
|
ברוסיה עוד אסון של
רכבות |
|
|
|
ההמונים הפילו בברלין את
החומה |
|
|
|
ולי ולך נותר רק לקוות |
|
|
|
אהה לקוות, אהה לקוות |
|
|
|
|
|
|
|
שיקרתי שאמרתי שהכל כל
כך נפלא |
|
|
|
כי שום דבר בעצם לא היה
נכון |
|
|
|
גם הכדור שלנו שהפך
למרובע |
|
|
|
שכח שהוא עגול
X 3 |
|
|
|
אני ברוקנרול |
|
|
|
|
|
|
|
למה אבן ברמאללה סוטה
ממסלולה לולה? |
|
|
|
למה אבן ברמאללה סוטה
ממסלולה לולה? |
|
|
|
את וגם אני בתוך ארגז |
|
|
|
שר ואת רוקדת במרכז |
|
|
|
|
|
|
|
שיקרתי שאמרתי שהכל כל
כך נפלא |
|
|
|
שכירים של חרב מתכנסים
בתוך האפילה |
|
|
|
ובניו-יורק המציאו זן
חדש של מחלה |
|
|
|
מרגיש כל כך נפלא
|
|
|
|
אנחנו עם סגולה |
|
|
|
אנחנו עם סגולה |
|
|
|
|
|
|
|
אז למה לי פוליטיקה
עכשיו? |
|
|
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
הכוכבים דולקים על אש קטנה |
|
|
|
|
|
הסיפור שלי הוא קצת מוזר |
|
על בחורה שלא מזמן הכרתי |
|
ואותה אני פוגש בבר כל
לילה |
|
והיא היתה יפה קצת משונה |
|
וגם הכוכבים דולקים על
אש קטנה |
|
|
|
אז יצאנו יחד לבלות |
|
בלונה-פארק גלגל ענק לא
די לה |
|
למיטה הספקנו לעלות
בלילה |
|
כן היתה יפה קצת משונה |
|
וגם הכוכבים דולקים על
אש קטנה |
|
|
|
הסיפור שלי הוא קצת מוזר |
|
על בחורה שלא מזמן הכרתי |
|
ואותה אני פוגש בבר כל
לילה |
|
והיא היתה מזן מוזר מזן |
|
כי את הכסף היא דרשה
במזומן |
|
|
|
אחכה לך בשדות |
|
|
|
|
|
|
|
היא אמרה אצלי זה יהיה
נחמד |
|
|
|
טשרניחובסקי שש שעה חמש
רק תבוא לבד |
|
|
|
אני לא מוצא, אני לא
מוצא |
|
|
|
התיאור שלך לוטה בערפל
לא צריך להתנצל |
|
|
|
אהההההה אחכה לך בשדות |
|
|
|
|
|
|
|
כן, כן העיר גדולה, וזה
אותי מרשים |
|
|
|
אך לחצות אותה זה כמו
לחרוש בשדה מוקשים |
|
|
|
ואני רוצה, ואני רוצה |
|
|
|
לחבק אותך חזק
בזרועותיי, אם תרצי לבוא אליי |
|
|
|
אהההההה אחכה לך בשדות |
|
|
|
|
|
|
|
קייטרינג בשש רוח נעימה |
|
|
|
לך בשיער פורמת קשר |
|
|
|
תאהבי אותי פעם אחת |
|
|
|
תאהבי אותי פעם שנייה |
|
|
|
תראי הכל יהיה בסדר |
|
|
|
|
|
|
|
יש שדות כותנה ויש גם
שדות ייאוש |
|
|
|
ולמצוא אותך זה כמו
לקצור בשדה נטוש |
|
|
|
אני מתייאש, אני מתייאש |
|
|
|
אז אני מביט בעיר ומקלל
שילכו לעזאזל |
|
|
|
אהההההה אחכה לך בשדות |
|
|
|
|
|
|
|
קייטרינג בשש רוח נעימה |
|
|
|
לך בשיער פורמת קשר |
|
|
|
תאהבי אותי פעם אחת |
|
|
|
פעם שנייה |
|
|
|
תראי הכל יהיה בסדר |
|
|
|
|
|
|
|
אהההההה אחכה לך בשדות |
|
|
|
אהההההה אחכה לך בשדות |
|
|
|
|
|
|
|
אחכה לך בשדות |
|
לרשימת
השירים |
|
נגעה בשמים |
|
|
|
|
|
היא יפה היא ילדה |
|
היא הקסם הנודע |
|
מפילה כל דבר |
|
שום דבר לא נשבר |
|
מערבבת את גופה |
|
במדבר של התקופה |
|
הנה הנה בא האיש |
|
היא תקח ואז תרגיש |
|
|
|
נגעה בשמים |
|
לא יכלה לצאת מזה |
|
פתחה כנפיים |
|
כשקפצה מגובה מגדל המים |
|
|
|
בתוכה מתגלגלים |
|
החיים האבודים |
|
היא בוכה והדמעות |
|
הן נופלות ונשברות |
|
|
|
נגעה בשמים |
|
לא יכלה לצאת מזה |
|
פתחה כנפיים |
|
כשקפצה מגובה מגדל המים |
|
|
|
היא יפה היא ילדה |
|
מפילה כל דבר |
|
מערבבת את גופה |
|
הנה הנה בא האיש |
|
היא קח ואז תרגיש |
|
לא יכלה לצאת מזה |
|
פתחה כנפיים |
|
כשקפצה מגובה מגדל המים |
|
|
|
אני כל כך שמח |
|
|
|
|
|
אנחנו שוב הולכים אל תוך
הדרך הישנה |
|
חושבים שהחיים גדולים
ולנו אין תשובה |
|
המחשבות שלנו הן הכי
יפות |
|
אז למה כל אחד רוצה
לבכות |
|
|
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
|
|
מחר נשכח את מה שלא
הספקנו מאתמול |
|
בינתיים הילדים בונים
ארמון בחול |
|
הם מחזיקים את התמימות
שלא תלך מן העולם |
|
אז למה כל אחד רוצה
להיות מושלם |
|
|
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
|
|
אנחנו מתרחקים אל תוך
ירח בלי כוכב |
|
מאחורינו עיר נראית כמו
פסל משנהב |
|
המחשבות שלנו הן הכי
יפות |
|
אז למה כל אחד רוצה
לבכות |
|
|
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
אהה אני כל כך שמח |
|
אהה אני כל כך עצוב |
|
|
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
|
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
עינייך הם לפני העצב |
|
|
|
השמש שקעה |
|
|
|
אבל את דולקת מאירה לי |
|
|
|
הלב שנשבר |
|
|
|
את תחברי אותו חלק חלק |
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
הכי מיוחדת |
|
|
|
|
|
|
|
אבל אני לא יודע |
|
|
|
תגלי לי מי את תגידי לי
מי את |
|
|
|
אבל אני לא יודע |
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
|
|
|
|
לתוך ערפל לאט לאט את
נעלמת |
|
|
|
יש מסיבה בתוך ראשי לאט
נגמרת |
|
|
|
השמש שקעה |
|
|
|
אבל את דולקת מאירה לי |
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
הכי מיוחדת |
|
|
|
|
|
|
|
אבל אני לא יודע |
|
|
|
תגלי לי מי את תגידי לי
מי את |
|
|
|
אבל אני לא יודע |
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
|
|
|
|
|
|
את לא כמו כולם |
|
לרשימת
השירים |
|
|
|
תחזור תחזור |
|
|
|
|
|
תחזור תחזור תן לי גב |
|
מתי מתי אני אוהב |
|
אולי אולי אני נגנב |
|
חלום חלום לך עכשיו |
|
|
|
זה כתוב בספרים בשירים
במפות הכוכבים |
|
מה כולם מחפשים את האושר
מקווים |
|
והגורל צבעו אפל עמוק
בפנים |
|
אל תבכי אחות קטנה זה לא
פשוט את מבינה |
|
|
|
מחר מחר יום חדש |
|
אויר אויר אני נרגש |
|
תחזור תחזור תן לי גב |
|
אולי אולי אני אוהב |
|
תחזור תחזור תן לי גב |
|
מתי מתי אני אוהב |
|
אולי אולי אני נגנב |
|
חלום חלום לך עכשיו |
|
|
|
זה כתוב בספרים בשירים
במפות הכוכבים |
|
מה כולם מחפשים את האושר
מקווים |
|
והגורל צבעו אפל עמוק
בפנים |
|
אל תבכי אחות קטנה זה לא
פשוט את מבינה |
|
|
|
)היה זה יום סגריר
והקבוצה הפסידה |
|
הוא היה מטורף אמר
פוליטיקאי משופשף |
|
נהרגו עשרות אנשים סיים
קריין הטלויזיה |
|
נקווה שיהיה שקט עכשיו
הפרסומות |
|
אישה מאוד יפה אני סוגר
עם הכפתור |
|
עם חץ בתוך הלב מתחיל
הלילה השחור |
|
לא יכול להפסיק לזוז גם
כשהמוזיקה נגמרת |
|
משהו בחיי הולך להשתנות |
|
מעל אורות ניאון |
|
מעל לעיר בטון |
|
אני רואה מלאך |
|
והוא אומר לי קח |
|
את שנות התשעים |
|
משהו בחיי הולך להשתנות |
|
לרשימת
השירים |
|
להתראות נעורים שלום אהבה |
|
|
|
|
|
היה זה יום סגריר
והקבוצה הפסידה |
|
הוא היה מטורף אמר
פוליטיקאי משופשף |
|
נהרגו עשרות אנשים סיים
קריין הטלויזיה |
|
נקווה שיהיה שקט עכשיו
הפרסומות |
|
אישה מאוד יפה אני סוגר
עם הכפתור |
|
עם חץ בתוך הלב מתחיל
הלילה השחור |
|
לא יכול להפסיק לזוז גם
כשהמוזיקה נגמרת |
|
משהו בחיי הולך להשתנות |
|
|
|
מעל אורות ניאון |
|
מעל לעיר בטון |
|
אני רואה מלאך |
|
והוא אומר לי קח |
|
את שנות התשעים |
|
|
|
חזרנו מחיפה עם הפנים
בין הידיים |
|
האויב כבר לא מפחיד הוא
רק זקוק לרחמים |
|
מחר יהיה בהיר קיוו
התחזיות |
|
העוצר יימשך זה סוף
החדשות |
|
קופסת שתיה מפח מתגלגלת
ברחוב |
|
זה חורף מוזר והרוח
מתחילה לנשוב |
|
מרגיש כמו תאונה אבל
ממשיך להתנהג רגיל |
|
מרגיש כמו תאונה אבל
ממשיך להתנהג רגיל |
|
|
|
מעל אורות ניאון |
|
מעל לעיר בטון |
|
אני רואה מלאך |
|
והוא אומר לי קח |
|
את שנות התשעים |
|
שכב הרגע |
|
רק תסגור את העיניים |
|
|
|
השיגעון נמשך לאורך כל
הדרך |
|
אנחנו חיים הוא אמר משבת
לשבת |
|
אידאולוגיה וכסף לא
הולכים ביחד |
|
ועובדות החיים הן חדות
כמו סכין |
|
קוראים לי מיסטר
love רומנטיקן השקר |
|
ששוקע לאט לאט בביצה
הגדולה |
|
מתחנן על ברכי כי לא
תהיה עוד פעם |
|
להתראות נעורים שלום
אהבה |
|
|
|
מעל אורות ניאון |
|
מעל לעיר בטון |
|
אני רואה מלאך |
|
והוא אומר לי קח |
|
את שנות התשעים |
|
שכב הרגע |
|
רק תסגור את העיניים |
|
|
|
היה זה יום סגריר
והקבוצה הפסידה |
|
הוא היה מטורף אמר
פוליטיקאי משופשף |
|
נהרגו עשרות אנשים סיים
קריין הטלויזיה |
|
נקווה שיהיה שקט עכשיו
הפרסומות |
|
אישה מאוד יפה אני סוגר
עם הכפתור |
|
עם חץ בתוך הלב מתחיל
הלילה השחור |
|
לא יכול להפסיק לזוז גם
כשהמוזיקה נגמרת |
|
משהו בחיי הולך להשתנות
לרשימת השירים |
