|
רואים רחוק רואים שקוף
(יעקב
רוטבליט, שמוליק קראוס) |
|
צר היה כל כך
הייתי אז
מוכרח
לפרוש כנפיים
ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר
נבו
רואים רחוק
רואים שקוף.
בן אדם כעץ
שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה
מול השמים
בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך
במדבר
אל מילת אמת
שכח בה לתת
לשאת פנים אל
המחר.
בן אדם כעץ
שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה
מול השמים
בו בוערת אש.
בערה בי אש
יצאתי לבקש
שנים סערתי
כסופה
שבתי אל ביתי
לראות שאת
איתי
עד בוא הדרך
אל סופה.
בן אדם כעץ
שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה
מול השמים
בו בוערת אש.
צר היה כל כך
הייתי אז
מוכרח
לפרוש כנפיים
ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר
נבו
רואים רחוק רואים שקוף. |
