|
כשאלוהים אמר
בפעם הראשונה יהי אור
הוא התכוון
שלא יהיה לו חשוך
הוא לא חשב
באותו רגע על השמים
אבל העצים
כבר החלו מתמלאים מים
וציפורים
קבלו אויר וגוף.
אז נשבה הרוח
הראשונה אל עיני אדוננו
וחשב כי טוב.
הוא לא חשב באותו רגע
על בני האדם.
בני אדם לרוב.
אבל הם כבר
התחילו לחשב על עצמם בלי עלים
וכבר החלה
מתרקמת בלבם
מזמה על
מכאוב.
כשאדוננו חשב
בתחילה על הלילה
הוא לא חשב
על שנה.
כך, כך אהיה
מאשר, אמר בלבו האלוהים הטוב.
אבל הם כבר
היו לרוב.
|
